גורל האב וגורל הגיבור (הבן)

החברויות , הכפילים , צמדי הגברים , עוקפים כולם את יחסי האב בן , או דווקא מאפשרים אותם בדרך העקיפה של הייצוג : האחד רוצה ומנסה ( חפץ , יעקובי , קרום , פופר , ברוך ) והאחר בכלל לא רוצה ( אדש , לידנטל , כץ , תוגתי , בולא . ( כאשר לוין צריך לבחור רק באחד מן השניים בתור גיבור בקומדיה , הוא בוחר תמיד ב'בך , זה שאינו רוצה , זה שיינצל ללא ספק מן הסירוס בעלילת המחזה . הסובייקט הלויני הוא תמיד בן , מרכז הדרמה , ודווקא הוא אינו עובר את ה'תהליך' שעבר האב השולי , זה שברקע , כאשר הוא מופיע , האב שלוין ירש מהקומדיה המערבית וגימד אותו . הדחת האב מבליטה עוד יותר את העובדה שהבן אינו עובר כלל את התהליך שעבר האב . להיפך , הקומדיה הלוינית הפרה אדיפאלית סבה סביב גיבור שאינו צריך לעבור את המסלול הזה . ודמות זו , השולית , בה במידה שהיא משתתפת בעלילה , דווקא עוברת ' , 'היוודעות ממש כמו זו של האב ב"נעורי . "לה'ורדה האם יש גם בתהליך הזה מעין געגוע לאב המת ? אולי , משום שהשימוש ב'היוודעות' הזאת מקרב עוד יותר את האב החלש אל קהל הצופים . מה בדיוק קורה לנו , אל מול האב השולי והמגוחך בקומדיות של לוין ? קשה להשיב . בר...  To the book