ב"טוטם וטאבו" מתואר המיתוס המכונן את התרבות האנושית באמצעות האב ( ורצח האב הקדמון בידי האחים . ( המיתוס הזה משמש את פרויד להסבר הפונקציה הדו משמעית של האב : האל נברא בצלם דמות אביו של האדם , יחסו אל האל תלוי ביחסו אל אביו בשר ודם . "בסיטואציה של הקורבן הפרימיטיבי האב מיוצג פעמיים , פעם אחת בדמות האל , ופעם אחת בדמות חיית הקורבן הטוטמית" ( פרויד , . ( 132 : 1968 הדו משמעות של תפקיר האב מוליד גם 'פתרונות' כפולים : הרצון לרשת את האב , והרצון לרשת את האם כאהובת האב . על פי פרויד , לאב יש תפקיד מרכזי בהתפתחותו המינית של הבן . על פי התפישה האדיפאלית המלווה אותנו כ'מובן מאליר , אין דרך אלא , 'להתפשר' כלומר להיכנע : הילד מבין מי שולט ; הוא מזדהה עם השליטה הזאת , לומד על דרך ההפנמה איך יהפוך יום אחד לאדון , אב , בעל , וגם ייאבק ללא פשרות על מקומו בתוך ההיררכיה ( שהיא תמיד היררכיה אדיפאלית , בין אם היא צבא , בין אם אקדמיה , בין אם היא חברת העסקים . ( האשה , בתוך ההקשר הסימבולי הזה , ממלאת תמיד תפקיד משני , גם כאשר היא הופכת למנהלת , אשת עסקים , בעלים של חברה , חוקרת שב"כ , או פרופסורית ללימודי ...
To the book