מבוגרים כילדים

בשלוש הקומדיות הראשונות - "סולומון , "גריפ "חפץ" ו"יעקובי ולידנטל" - הניח לוין מסד לקומדיות שלו , הן לקאמריות והן למרובות המשתתפים ' . לשלוש הקומדיות הללו , למרות ההבדלים העצומים ביניהן , יש נעימה משותפת , המעניקה להן את הממד הפארודי : מבוגרים משחקים בתפקידי מבוגרים , אבל מתנהגים כילדים . ההתנהגות הילדית לא התפרשה אף פעם אצל לוין כרשות לשחקנים לשחק 'כמו , 'ילד והמשימה הזאת של הפיכת הגבר לילד הוטלה כולה על הלשון , ו / או על הפעולה . מכאן ואילך , גם כאשר ינטוש לוין את הטכניקה הלשונית שאותה אסקור , תהיה הי _ לךיות למטאפורה הבסיסית שלו לכל אורך דרכו הקומית . הילךיות של גיבורי לוין מאפשרת למחזאי להסיר את הגבול בין המודע ללא מודע , להניח לדמויותיו לחיות חיי דחף חופשיים , עניין בעל פוטנציאל קומי עשיר , כמובן , ולעבור במהירות מסיטואציה לשונית לשכנתה - 'תחבולה' קומית נוספת . ב"סולומון גריפ" נבנית המטאפורה מבוגר / ילד באמצעות האירועים הבימתיים , ובאמצעות הפעולה המרכזית - אימוצו של סולומון בידי אשתו לשעבר ובעלה החדש , עד מותו במיטת . 'הוריו' אין זו הצגה על ילדים . הילדיות היא מטאפורה מכוננת . כדו...  To the book