שלישי: הפארודיה הגדולה של לוין

" כולנו מתחילים בתור טיפות דלוחות , רק הצינור ממנו אנו נפלטים קובע את הבדלי הגורלות ; עכשיו הכל ברור : צריך לדעת רק לצאת מהזין הנכון , כל היתר הוא מזל " ! הקומדיה הלוינית אינה מסתיימת כמו קומדיה , לא ממש , ועיקרה ביציאת , 'גיבור'ה או מוטב , הפרוטגוניסט לדרך , בוויתור שלו על התשוקה , על מושא התשוקה , לטובת השתתפות עוד יותר פאסיבית בהצגה שמחה , המבקשת מהצופים להתכנס במין אחווה , שעוד נעסוק בה . ובכל זאת , אנחנו עדיין בפתיחה . כאן הקומי - פארודיה על הרצינות - פורץ מן השורות הראשונות . כבר אמרנו בפרק הקודם : הפתיחה אמורה להעניק לקהל את 'מפח הנפש המשמח / כלומר : רציתם רצינות בתיאטרון ? ותרו עליה . קבלו היפוך , וליתר דיוק - פירוק - של המוסכמה ל'פתיחת , 'הצגה עניין רציני , מעצם עמידתה , 'שם' מעבר למסך , אל מול חרדת הקודש שלנו באולם המחשיך . ובכן , הקומדיה הלוינית תיפתח בהנמכה , בשבירה , ולו רק כדי לייצר מצב רוח של קלות דעת . הקומדיה הראשונה של לוין , "סולומון גריפ" ( הוצגה ב , 1969 בבימויו של הלל נאמן , ( נפתחת במונולוג של פרציפלוכא , המפצירה בבעלה , סולומון , השוכב על המיטה ללא תנועה , לקחת...  To the book