אדם זכאי במדינת ישראל לשורה ארוכה של חירויות , אשר חלקן עוגנו בתחיקה , וחלקן בפסיקה . אחדות מאותן חירויות מוזכרות בהצעות חוק שונות , שעדיין לא נתקבלו . כך , לדוגמא , הזכות לפרטיות וחופש העיסוק מעוגנת בתחיקה , וחופש הביטוי וחופש הדת מעוגנים ברמות שונות 4 בפסיקה . יש הסוברים כי רבות מזכויות אלה מעוגנות בחוק יסוד : כבוד האדם 5 וחירותו במסגרת "הזכות . "לכבוד יסוד ההכרה בחירויות הללו הוא התפיסה שהאדם הוא בךחורין מטבעו , וכי אין לשלול ממנו חירויות הנובעות ממהותו כאדם , אלא אם בנסיבות מסוימות מימוש חירות וו או אחרת שלו פוגע או עלול לפגוע בטובת הכלל , בחירותו הלגיטימית של הזולת או בטובת עצמו . נדון , אם כן , בשלושת הגבולות הללו של חירות האדם . טובת הכלל - אל טובת הכלל מתייחסים בפסיקה בביטויים כמו "שלום , "הציבור "הסדר הציבורי" וכדומה . קיימת פסיקה רחבה המתבססת על העקרון לפיו הגבלת חירותו של הפרט מותרת בשל תכלית ראויה של טובת הכלל . כך , למשל , פרט לא יוכל לממש את זכותו לחופש ביטוי , אם 6 הדבר יגרום לסכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור . בהמשך נראה שאת המונח "טובת הכלל" יש להבין כ"טובת , "הזולת ומנק...
To the book