חוק הכשרות תורם תרומה נכבדה לדיון הפילוסופי אשר בקצה קצהו נגענו זה עתה . בהתבסס על הסעיף הראשון לחוק הכשרות כל" ) אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד , ( "מותו אנחנו מגדירים אדם כמי שזכאי לזכויות וחייב בחובות . האדם ניכר בזכויותיו ובחובותיו . העקרון של זכאותו ואחריותו אינו נמדד לפי התנהגותו ומצבו בפועל של אדם זה או אחר , אלא אך ורק לפי האופן שבו מצווים כל השאר להתייחס אליו . גם אם יוכיחו לנו שאך מעטים הם בני האדם היודעים מהן זכויותיהם וחובותיהם , ומעטים מהם אף יודעים כיצד לנצל את הזכויות לטובתם וכיצד לעמוד בחובותיהם , עדיין כל בני האדם מצויים תחת המטרייה הגדולה מאוד של הזכאות והאחריות . תפיסה זו איננה מבחינה בין אנשים טובים לבין אנשים רעים , בין בריאים בנפשם לבין חולים בנפשם , בין גאונים לבין שוטים , בין תינוקות בני יומם לבין מבוגרים בעלי דעת , ובין כלילי הצורה לבין מעוותי צורה . "הנושא בזכות לכבוד , "האדם כותב השופט שמגר , "הוא כל יעלי אנושי . לעניין זה אין נפקא מינה אם אין לו , או לא תהיה לו , יכולת לחוות חוויה נפשית שכלית , היינו , גם אם הוא " . "נכה [ ההדגשה כמקור . [ ההבחנה שמצ...
To the book