א. מבוא

ספר החוקים הישראלי אינו כולל הגדרה מפורשת של המושג , "אדם" והוא מסתמך לכאורה על כך שהכל יודעים במה מדובר . הגדרת האדם המצויה בדברי חקיקה שונים אינה מתייחסת למושג עצמו , אלא מרחיבה את משמעותו של האדם לישויות שבוודאי אינן "אדםי / בפקודת הפרשנות [ נוסח חדש , [ נאמר : '" אדם' - לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם , בין שהם מאוגדים ובין שאינם . "מאוגדים בחוק הפרשנות , , 1981-א"התשמ סעיף , 4 נאמר בנוגע : "אדם"ל "מקום שמדובר באדם - אף חבר בני אדם במשמע , בין שהוא תאגיד ובין שאינו . "תאגיד עם זאת , ניתן למצוא בספר החוקים בסיס להגדרה כזו . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , 1962-ב"תשכ ( להלן : חוק הכשרות , ( סעיף , 1 העוסק בכשרות לזכויות ולחובות , קובע : "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד ; "מותו וסעיף 2 ( כשרות לפעולות משפטיות ) קובע : "כל אדם כשר לפעולות משפטיות , זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של . "בית משפט אמנם גם בדברי חקיקה אלה , "אדם" מופיע כמושג מובן מאליו , שאינו דורש הסבר או הגדרה בפני עצמה , אך עצם העובדה שהוא לבדו ( כולל מי שמורכב משכמותו , כמו תאגיד , ו...  To the book