ב. יצר לב האדם

אלוהים שם את האדם בגן העדן - ומיד ציווה עליו שלא לאכול מן העץ 9 '' הדעת טוב , "ורע והזהירו "כי ביום אכלך ממנו מות " . "תמות כידוע , נתפתה אדם להפר צו האלוהים ולאכול מן העץ האסור , ומאז למד לדעת לא רק את הטוב כי אם גם את הרע . לא זו בלבד שאלוהים לא קיים 91 הבטחתו להמיתו בו ביום אכילתו מן העץ , אלא משהעניש אותו על ידי שגירשו מגן העדן , נתן לו ולצאצאיו לפרות ולרבות ולהוריש לכל דורות האנושות את דעת הטוב והרע . אין אנו שומעים הרבה על שימוש שעשו בניו ובני בניו של אדם הראשון בדעת הטוב ' " : אך דעת הרע השתרשה מהר בלבותיהם ובמעשיהם של בני האדם . אלוהים בכבודו ובעצמו הופתע , ככל הנראה והנשמע , כשראה "כי רבה רעת האדם בארץ , וכל יצר 92 מחשבות לבו רק רע כל היום" והוא התחרט על אשר ברא את האדם , והתעצב "אל ' " . "לבו וכבר שאל מין אחד את השאלה הגדולה , "האין אתם אומרים שהקב"ה רואה את הנולד " ? וכיצד זה מתעצב על דבר שידע מראש שיקרה ? אמרו לו , משל למלך שהוליד בן ושמח בו וידע שיבוא יומו למות - ואם כי ידע , במותו יתעצב אל לבו . אין אנו יודעים מה היה טיב רשעותם של אותם רשעים קדמונים . בעלי אגרה הסיקו ממה ...  To the book