המודל הפרוידיאני

דומה כי אובדן האב הוא חוויית תשתית , וכל חוויית אובדן אחרת מעלה ומשחזרת את הטראומה הראשונית הזו . בדברי ההקדמה לספר מות אמי , מספר המשורר כיצד שב מן ההלוויה של אמיל חביבי פזור דעת , ואז מצא במגירותיו - לא באקראי , כי "אינני מאמין במקריות" - פתקים ששרבט חמש עשרה שנה קודם לכן , לאחר הלוויית אמו שנדפסו בספר . רגעי אובדן מעוררים אפוא את המודל הפרוידיאני . כך בשיר " , "גשמים מתוך כיוון שאני בסביבה . ( 1996 ) גם כאן אין מקריות : הקדרות האקזיסטנציאליסטית הקשורה גם במות הידידים , הצייר שמשון הולצמן והמשורר יאיר הורביץ , היא עילה לדיאלוג נוקב ומתחשבן עם רוחו של האב המת . . 30 זך , מות אמי , עמ' . 5 מה שהיה מובלע וסמוי בשיר המוקדם , הופך גלוי וישיר בכיוון שאני בסביבה , שבו כיוון הסובייקט של זך לפרופרוק , "המאוחר" הרוצה ריקוד של חיים ולא ריקוד של משורר מלומד מלה" ) צריך לחפש בחיים , / לא , "במילון אומר זך בהתרסה כלפי פרופרוק הספרותי של אליוט , שכולו שט בתוך ים של אלוזיות . ( המודל הפרוידיאני של שחזור טראומת האובדן הראשונית מוביל לידיעה הכואבת והממשית כי טעות לעולם חוזרת , וכן לכך שלאכזבה מן האב א...  To the book