|
|
קטע נבואי זה בולט במבנהו הסימטרי ; באנאפורה ( חזרה בפתיחות ) של הפועל " והכרתי" ( פסוקים ט , י , יא , יב ;( בריבוי הפעלים בצורת עבר בתוספת וי"ו ההיפוך : " והאבדתי" ( ט , ( "והרסתי" ( י , ( , "ונתשתי" "והשמדתי" ( יג , ( "ועשיתי" ( יד ;( וכן בחרוז חוזר של שם בתוספת כינוי הקניין לנוכח בכל מחצית שורה , למעט סוף פסוק יא ופסוק יד . אך למרות בהירות סגנונו אין עניינו של הקטע ברור וחד משמעי , שכן אין הכתוב מפרש אל מי מופנית הנבואה . המחלוקת בין הפרשנים והחוקרים בדבר מושא הנבואה יסודה במתח שבין חמשת הפסוקים הראשונים שבקטע ( ט-יג ) ובין הפסוק המסיים . אם נאמר , שבפסוקים ט-יג חוזה הנביא פורענות לישראל , יקשה פסוק יד , המדבר על עונש לגויים . ואם נאמר , שכל הנבואה מופנית אל "הגוים אשר לא , "שמעו הרי תיאור 13 ראה גם דברים לב , כז ; ישעיה כו , יא ! תהלים פט , יד , מג . ובלשון חז"ל — "ידו על 14 . "העליונה לעומת זאת , השווה ישעיה יא , יד . הריסת האלמנטים האליליים מכאן והחזון "ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך" מכאן , אינם מתאימים לנבואה המכוונת לגויים . המחלוקת בין הפרשנים והחוקרים מתמקדת אפוא במשמעותו של הקטע ...
To the book |
|
|