הרכבו של פרק ב

בפרק ב קובצו שלוש נבואות . הראשונה , א-ה , והשנייה , ו-יא , הן נבואות תוכחה , העוסקות בהתנהגותם של בעלי האחוזות ביהודה כלפי החלשים שבחברה . ואילו השלישית , יב-יג , היא נבואת נחמה החוזה את שובם של גולי ישראל . מבחינה ספרותית בולטת החלוקה ליחידות ספרותיות , בכך ש"הסוגר הוא מעין . "הדלת בנבואה הראשונה נאמר בתחילת התוכחה : ... " שדות ... ונחלתו" ( ב , ( ובסיום : " שדינו ... בגורל " ... ( ד-ה ;( ובשנייה נאמר בתחילתה . "אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה " ... ( ו , ( ובסיומה י ; "אטף לך ... והיה מטיף העם הזה" ( יא . ( הנבואה השלישית , בניגוד לשתיים שקדמו לה , אינה נבואת תוכחה אלא נבואת נחמה , המורה כי הגלות , הנרמזת בנבואה הקודמת , אינה שלב סיום מוחלט לתושבי יהודה , שכן יש תקווה להתחדשות היישוב לאחר הגלות . הנוסח והלשון של שתי הנבואות הראשונות בפרק קשים ביותר להבנה , וחלק מן הכתובים מתפרשים רק בדוחק . כמה מן החוקרים הרבו בתיקוני נוסח , בהסתמכם על תרגומי המקרא העתיקים או על השערות בלתי מבוססות . נראה לנו , שיש לדבוק בנוסח המסורה שלפנינו , ולבאר אותו ככל שידנו מגעת .  To the book