|
|
בסדרת מחקרים ( Maccoby & Hagen , 1965 ) נבדק הקשב באמצעות משימה של זכירת הגירוי הרלוונטי לעומת זכירת הגירוי שנקלט באקראי . החוקרים נתנו לנבדקים כרטיסיות שעליהן מצוירים חפצי בית וכרטיסיות שעליהן מצוירות חיות . כל כרטיס הוצג לפני הנבדק במשך שתי דקות בלבד . על הנבדק היה להניח את הכרטיסיות על השולחן בשורה מסודרת . הנבדק קיבל הוראה לשים לב לסדר הצגתן של הכרטיסיות שעליהן מצוירות החיות ( הסדר שונה בהתאם לתכניות הניסוי . ( החיות היו יחידות המידע הרלוונטיות וחפצי הבית היו המידע האקראי . במשך כמה ניסיונות נבדקה יכולת הזכירה של החיות ולאחר מכן נבדקה יכולת הזכירה של חפצי הבית — כדי לבחון את הלמידה האקראית . למידה זו נועדה לשמש מדד להסחת דעתו של הנבדק מן המשימה שאליה נתבקש להיות קשוב . נמצא שהלמידה האקראית עולה עד גיל שתים עשרה , ומגיל זה מבינים הילדים שהאסטרטגיה הנכונה היא ההתעלמות מן המידע הלא רלוונטי כדי לזכור את המידע המרכזי .
To the book |
|
|