עליזה גרינברג טור-מלכא אורי צבי גרינברג: הארות לשירתו

א . האיות לדמותו אנושי , ואפשר אנושי מדי , הוא הרצון לדעת פרטי פרטים ביוגרפיים של משורר כדי להבין את שירתו . עלי לומר מיד , כי במשך שלושים השנים שחייתי עמו , לא ירדתי לסוף כוונתו , כפי שניתן לי מתוך עיון מעמיק בכתביו . ועיון טוב נתון לכל קורא טוב . עם זאת , לאחר שקראתי בכתביו , ניתן לי , בדרך החוזרת לעבר - להבין נכון יותר את חיי האיש . נחוץ היה לדעת למה הוא מתכוון בדבריו , שהרי לא יכלו לשאלו . פעמים רבות אמר , כי בשעה שהנו מדבר , הוא מפתח את רעיונותיו לעצמו . נוכחתי , שאנשים ששמעוהו בדברו , לא תמיד הבינו אל-נכון את כוונתו . לעתים , בתוך דברים פזורים , הבהבה הארת הדברים , מהלך המאורעות , הדינמיות הנוגעת למהותם הפנימית . הוא עמד תמיד ב"מבחן מתח הדמיון והשכל של האדם ' ; "וגורלו כאיש אמונה "וככל שהגאונות עמוקה יותר , כן היא מעמיקה לדעת [ ... ] שהגורל אינו אלא ציפייה 2 . "להשגחה לאחר שהרבה במחשבות , בחיקוקי מציאות ודמיונות שעבדוהו , הוארה לו הממשות באורה המוחלט , באמיתה - במאורע יחיד , לאו דווקא בעל חשיבות לכשעצמו . על הדברים העמוקים והכאובים ביותר שעבדוהו - לא הרבה לדבר . האיש עבר מסות-גור...  To the book