ציבור וארץ כמרכיבים נורמטיביים

א . כזכור פתח הרמב"ם את הלכות מלכים באגדה שקבעה , כי "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ r למנות להם מלך ... ולהכרית זרעו של עמלק ... ולבנות בית , "הבחירה ובכך הטעים ותיאר את המצוות לדורות . דומה שלא נטעה אם נתייחס ברצינות לשיבוץ אגדה זו בהלכות מלכים — למיקומה הבולט ולעובדה שהיא באה למעשה כתחליף להיגד השגרתי ( והמצופה (! שחובה למנות מלך . אם פירש לנו הרמב"ם ( בספר המצוות ) שייחודן של מצוות אלה בהיותן "מצוות שהן חובה , "לצבור נראה שאפיון זה תקף גם בשימושו באגדה זו במשנה תורה . או אז מתברר כי מינוי מלך , מעשה "שאינו חובה ... לכל יחיד , "ויחיד מותנה ב"ציבור" המסוגל לפעול בתור שכזה , כלומר בחברה בעלת זרועות פוליטיות מתאימות . ושמא רשאים אנחנו לשער כי האמונה המימונית בכינונו של בית הדין הגדול לפני הופעת המשיח וכאחד , "סימניו"מ על ידי הסכמת כל חכמי ישראל — אמונה שהרמב"ם הוסיף לדגול בה במשנה תורה — היא גם ביטוי לשיקום המוסדי חברתי המתחייב מהתהליך המשיחי המתואר . 20 ספר המצוות , אחרי עשה רמח ( עמ' קסז . ( וראה לעיל פרק א ליד ציון הערות 21 . 26-12 ראה לעיל הסעיף פירוש המשנה — חידוש הסמיכה ;...  To the book