מבוא

זה זמן רב דנים חכמים בתוכני המשיחיות בכלל , בדרכי המשיחיות ובמגמותיה , ובמשנתו המשיחית של הרמב"ם ובטיבה בפרט . עיקר שאלתם , האם החזון מתבצע כולו בהיסטוריה ובהתאם לחוקיה , או שמא מדובר בתקווה להתפרצות על אנושית לתוך הזירה ההיסטורית , התפרצות שמשמעה שינוי רדיקלי בתנאי הקיום היהודי והאנושי ? גם ש' פינס השתעשע בשאלה השייכת לאותה סוגיה והסיק , כי "מחוסר נתונים אין לנו האפשרות לחוות דעה בשאלה אם עלתה אצל הרמב"ם אי פעם המחשבה שמדינה יהודית עשויה לקום p # j ישראל בעקבות מאורעות שהם אינם יוצאי דופן לגבי נהגו של . "עולם דומני כי יש מקום להציג את השאלה גם מן הבחינה הנורמטיבית , שהרי נורמה הלכתית אינה מכוונת למאורע שהוא "יוצא דופן לגבי נהגו של , "עולם אלא — וזאת מעצם טיבה כדבר מחייב , ולפיכך בעל אפשרות לקיום — לתחום פעילות האדם והאומה . מובן אפוא כי איתור מרכיבים נורמטיביים בתהליך הגאולה כמוהו בהצבעה על היסודות הנטורליסטיים של החזון . שאלתנו תהיה , אם כן , מה מחייבת המסורת הנורמטיבית בחתירה לגאולת העם ? ואם לחדד , האם גאולת ישראל היא חובה נורמטיבית ? 1 גי שלום , "להבנת הרעיון המשיחי , "בישראל דברי...  To the book