שאלת מחילת הכבוד עולה לגבי כמה אישים ומוסדות : הורים , בעל , רב , בית דין נשיא , כוהן , מלך . מבין כל אלה אין בית הדין הגדול רשאי למחול על כבודו ( והכוונה לוותר לזקן ממרה ) כדי "שלא ירבו מחלוקת ; "בישראל ומסתבר כי ההלכה אינה מכירה בזכותו של מלך למחול על כבודו מנימוק לאומי דומה : יציבות החברה כרוכה במעמדו האיתן של המלך . אסור אפוא שהמלך יסכים להשפלתו , ו"מלך שמחל על כבודו אין כבודו . "מחול כלל זה אינו תופס בחייו הפרטיים של המלך בלבד , אלא גם בקשר לעשייה שיש בה משום קיום מצווה תורנית . לעומת ר' יהודה ששיבח מלך הרוצה לחלוץ ליבמתו , השיבו חכמים "נמצאת פוגם בכבודו של מלך" ואסרו עליו את המעשה . כן אסרו על מלך לצאת ללוות את המת או לנחם אבלים , מסיבה דומה . מלך ההולך לדרכו קודם לכלה בדרך לחופתה או למת בדרך לקבורתו . אך מסתבר כי , ככלל , אין להעדיף את כבוד המלך על כבוד המקום . אדרבה ; ראינו כי עשיית מצווה עדיפה , ערכית ומעשית , על עשיית רצון המלך , ומן הדין שהעדפה זו תתבטא גם ביחס למלך עצמו . ואמנם כבר הזכירה הברייתא ששיבחו חכמים את אגריפס המלך ש"עבר מלפני , "הכלה ולפי הסוגיה התלמודית רשאי המלך...
To the book