|
|
כשליש מתיאור מצוות מינוי מלך שבספר המצוות מוקדש לנושא המורד במלכות ומכאן שהוא משקף יסודות חשובים ברעיון המלכות . הרמב"ם פותח בחובת מינוי מלך , וממשיך בתוכנו של אקט פורמלי זה , המחייב יחס של אימה ו"תכלית הכבוד והגדולה והרוממות" כלפי המתמנה . בצורה בלתי אמצעית זו הוא מגיע לחובת ההישמעות למלך , כשהסירוב לקבל הוראותיו — שאינו אלא מרידה בו — פירושו ערעור על המוסד כולו ועונשו מוות : וכשמצוה המלך הזה איזה צווי שאינו נגד צווי תורני חובה לקיים את פקודתו , והעובר על פקודתו ואינו מקיימה רשות יש למלך להרגו בסייף , כמו שקבלו אבותינו על עצמם ואמרו "כל איש אשר ימרה את פיך וכר , "יומת וכל מורד במלכות — יהיה מי יהיה — דמו מותר למלך הממונה על פי התורה . הצעה אורגנית זו מפוצלת בהלכות מלכים , ומרכיביה השונים מפוזרים בחלקים שונים של הספר . הנושא שלנו מוצע , בתוספת פרטים כמובן , כך י כל המורד במלך ישראל יש למלך הרשות להרגו אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא מביתו ויצא , חייב מיתה , ואם רצה להרגו יהרג , שנאמר "כל איש אשר ימרה את . "פיך וכן כל המבזה את המלך או המחרפו יש למלך רשות לה...
To the book |
|
|