מבוא: המקרא וחז"ל

תולדות המלכות במקרא רצופות ניסיונות להפיל את המלך השולט ( או המעותד ולרשת את מקומו . ניסיונות אלה נחשבים פגיעה במשטר הקיים , ואפשר לצרף כאן את דעתו של מ' וולצר ( ביחס לתופעה מאוחרת יותר , ( כי כבוד המלך והמרד בו הם ביטוי ליחס כלפי המדינה בכלל בתקופה שאין לרעיון המדינה כל גיבוש ממשי אלא בדמותו . הניסיונות למרד גם נידונים ( אלא אם נלווית להם הסכמה או יזמה נבואית ) כעברה דתית , שליחת יד במשיח . 'ה מסתבר כי היחס החמור כלפי המקלל את המלך א להים" ) לא תקלל ונשיא בעמך לא ; "תאור נבות נידון למוות באשמת קללת א לוהים ומלך ) משקף אף הוא את מעמדו המיוחד . המקרא מתייחס אפוא בחומרה למורד במלכות . אך מקורות אלה יודעים , בעיקר , את המרד הממשי הבא להפיל את השליט , או — במישור המילולי — את הקללה , שהיא בעלת אופי חמור עמ' 131 ואילך ( לפעמים הוא מנגיד בצדק צורכי מדינה לדינים הנוגעים לחיי הפרט , אך לפעמים מופיעה ההנגדה צורכי מדינה — צורכי המלך ) ועמי . 143 72 הלכות גזילה ואבדה ה , טז . למקורות הלכה זו ראה שילה , עמ' 225 ואילך ; לתולדות ההבחנה בין איסור וממון במסגרת דינא דמלכותא ראה שם , עמ' 115 ואילך . לתו...  To the book