המלכות — מכשיר ולא מטרה

ברור , מכל האמור עד כה , שהמלכות ( והמדינה (! אינה בגדר מטרה בפני עצמה אלא מכשיר להשגת יעדים חברתיים פיזיים , ואף יעדים אלה נחשבים בהגות המימונית אינסטרומנטליים בהליכה לקראת יעדים רוחניים . תפיסה זו באה לידי ביטוי במקרא , בבקשת העם משמואל מלך שימלא את צורכיהם . המלכות אינה אפוא מוסד מיתולוגי קמאי המושרש בקרקעית המציאות עצמה , והמלך אינו אל הראוי לפולחן . חז"ל נשארים נאמנים , כמובן , לתפיסה זו , והיא מגיעה לשיא התפתחותה בהגות המימונית , המבליטה את ערכה של מלכות , אך מדגישה חזור והדגש את תפקידיו הלאומיים של מוסד זה , תפקידים האמורים להביא לעידן שעליו נאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים " . "מכסים 116 יש' יא , ט ; הלכות מלכים , סוף . וראה פרק עשירי , הערה . 39 וכן ראה א' רביצקי '" , כפי כח : 'האדם ימות המשיח במשנת , "ם"רמבה על דעת המקום , ירושלים , 1991 עמ' . 128-105  To the book