התפיסה הכוללת ומקורותיה

מאילו מקורות שאב הרמב"ם את תפיסתו הכללית בדבר מגמות המלוכה / המדינה בישראל ומקומה בחיי העם ותולדותיו ? דומה כי מקורותיו הם , בעיקרו של דבר שניים : המקרא ותרבות זמנו . להוציא תחום אחד ( הלוא הוא הבלטת דמותו של המלך בחזון אחרית הימים , המשמשת לו אמצעי להדגשת היבטים אחדים של המלכות בכלל ) אין ספרות חז"ל מרימה תרומה משמעותית לתפיסתו במובן הרחב א . אין ספק כי המלך הוא דמות מרכזית במציאות הלאומית חברתית המצטיירת במקרא . המלך מכונה "רועה" ישראל ; "נרו"ו גורל האומה ובניה מתקשר עם גורלו ומושפע ממעשיו . מבלי להתחשב במעמדו המקודש כ"משיח ה "' ( ממד שאינו נקוט בהלכה ) יש להצביע על שני תחומים שהמלך מופקד עליהם , הלוא הם הנושאים העולים בתביעת העם מאת שמואל : ניהול מלחמות ועשיית משפט . המלך הוא המושיע את ישראל : הוא האחראי לביטחון הארץ מאויביה בחוץ ולסדר החברתי ועשיית משפט ( לרבות הגנה על העשוקים והחלשים בחברה ) מבית " . בצדק מסמיך הרמב"ם יסודות אלה שבהרצאתו הכוללת על המאורע המקראי , ויכול היה להוסיף סימוכין כאלה וכאלה מתולדות המלכים ומתוכחת הנביאים . אחריותו הדתית של המלך , "להרים דת האמת" "ולחזק , "...  To the book