כתבי הגות וכתבי הלכה

השאלה הכללית שלד מוקדש פרק זה , מגמת המלוכה והשלטון , זכתה להתייחסות מכובדת אם כי לא מרכזית בהגות המימונית , וזאת משום חשיבות התופעה מבחינה שיטתית . אולם גם הסיכום ההלכתי שבמשנה תורה רווי הערות לגבי מגמת השלטון , והנושא אף בא לידי ביטוי בעיצוב ההלכות וסידורן . אין סתירה חשובה בין ההרצאה ההגותית וההלכתית , ואם כי קיימים הבדלי דגש ניכרים מסתבר כי תיאור אחד משלים את האחר . הצד הארצי חברתי של השלטון מודגש יותר במורה נבוכים , אם ר' דה וו , חיי יום יום בתקופת המקרא , תל אביב , 1969 א , עמ' . Social and Religious Historyof the Jews , I 2 ( Phila ., 1952 ) , p . 76 s . Baron , ; 111-109 אולם יש לציין כי חיבורים אלה אינם נקיים ממגמה אידאולוגית בנקודה זו , ראה , לדוגמה , ברון , שם , עמ' 16 ואילך , 93 ואילך , . 164-163 בספר שופטים כלל הרמב"ם את מוקדי הסמכות השונים — הלכות סנהדרין והלכות מלכים — ופסק הלכות המורד בסמכות בהלכות ממרים . מצוות עשה קעב-קעג-קעד שבספר המצוות ( נביא-מלך-בית דין ) מונות את מוסדות הסמכות בישראל , כפי שכבר העיר . 1 , pp . 445-446 M . Peritz , Moses b . Maimon , ed . W . Bach...  To the book