בית דין ונביא

עוד לפני שדן הרמב"ם בשאלה מי ראוי למלוך , הוא דן בשאלה מי ממנה את המלך . סדר זה הוא הגיוני מבחינה מעשית , כמובן , כיוון שהממנים , המפעילים את המלכות , בהכרח קודמים לה . אך ייתכן כי קדימה זו אינה מעשית בלבד אלא מהותית , כי המלכות שואבת את סמכותה מהממנים עצמם או משולחיהם . ואכן מטפל הרמב"ם בכמה מרכיבים של טקס המינוי מאוחר יותר , ומכאן כי ההיגיון שעיצב את הפרק הראשון בהלכות מלכים לא היה מעשי בלבד ' . מי הם ממנים אלה ? "אין מעמידין מלך בתחילה ( כגרסת ד"ר . הרב קאפח : תחילה . והיא היא ) אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא , כיהושע שמנהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמנם שמואל הרמתי ובית . "דינו מינוי על פי בית הדין הגדול ונביא מקורו בחז"ל : לפי ברייתת התוספתא אין מעמידים מלך אלא בבית הדין הגדול , והספרי מפרש כי "מלך אשר יבחר ה' א להיך בו" הוא " על פי . "נביא הרמב"ם ראה ברייתות אלה כמחייבות ( אם כי השמיט ברייתא אחרת , שדגלה בהשתתפות כוהן גדול במינוי . ( אמנם אין המשנה מתייחסת לשאלת תהליך מינוי המלך בכלל , ואף לא התלמודים . אולם אין זה יוצא דופן שהרמב"ם יפסוק הלכה על פי ברייתת המד...  To the book