|
|
בדיקה ראשונה שעושה השומע כדי לידע אם העובדות שהודיעו לו הן אמת , היא בדיקת נאמנותו של מוסר הידיעה . וכמו שנתבאר בסעיף הראשון , בדיקה זו היא אומדן נאמנותו לפי כל בני אדם מעין אלה שמוסר העובדה שייך אליהם ולא לפי נאמנות רוב בני אדם אלה . אם אין כולם מלבד יחידים נאמנים אלא רובם בלבד נאמנים , ומיעוט ניכר של בני אדם מעין אלה שמוסר העובדה שייך אליהם אינם רגילים לומר אמת , שוב אין להאמין לדבריו של מוסר העובדה , שמא הוא מן המיעוט , והריהו פסול לעדות . סיעה כזו של בני אדם שאין כולם נאמנים ולפיכך פסולים לעדות הם קרוביו של בעל הדין . מיעוט ניכר מהם משקרים או טועים בין בעדות לטובת קרובם ובין בעדות לחובתו . הם רגילים להעיד שקר לטובת קרובם משום שהם נוגעים בעדות , שכן משום האהבה שמצויה בין קרובים יעידו לזכות קרובם גם עובדות של שקר וטעות , וכן משום שאם יתחייב בדין יש בחיוב זה פגם בכל המשפחה ואף הפסד של ממון לכולם , ואם חיים הקרובים יחד בקירבה , הם מעידים שקר כדי שלא לעשות את בעל הדין אויב ושונא למעיד , וכדי למנוע מחלוקת ביניהם ולקיים חיי שלום בין השכנים הקרובים . ולא עוד אלא שאם יזכה קרובם בדין , יהא כ...
To the book |
|
|