בפרשת משפטים שבספר שמות מובאים היזקות שונים שהמזיק חייב לשלם אותם לניזק . מובא שם שור שנגח והזיק , בהמה שאכלה בשדה של אחרים והזיקה , אש שהזיקה ובור וכל תקלה שהזיקו למי שנפל בבור או נתקל וניזק מן התקלה . בתלמוד סבורים , שהתורה צריכה היתה לפרש את כל הנזקים הללו לפי שאינם דומים זה לזה ואי אפשר ללמוד נזק מחברו , ולפיכך אף דיניהם של הנזקים הללו שונים . קרן שנגחה וכל נזק משונה של בהמה , כלומר נזק שאינה רגילה לעשות , כוונתה של הבהמה להזיק בלבד ואין הנאה להיזקה , ואילו בהמה שהזיקה בשנה ורגלה , אין כוונתה להזיק והיזקה מצוי ; ובנזקי שן יש גם הנאה להיזקה . אש , כוח אחר , שהוא הרוח , מעורב בהיזקה והוא זה שמביא לנזק . בור אין דרכו לילך ולהזיק ותחילת עשייתו לנזק , כלומר העושה את הבור יודע מיד עם עשייתו שיזיק אם לא ישמור אותו , וכן מעשיו של אדם גרמו לבור מה שאין כן בהיזקות האחרים . ואף דיניהם של אבות נזיקין אלה שונים זה מזה . נזקי קרן וכל נזק משונה של בהמה חלוקים לנזקי קרן תמה וקרן מועדת . קרן תמה , שנגחה פעם אחת או פעמיים בלבד , משלמת על נזק זה חצי נזק בלבד , ואף הוא אינו משתלם אלא מגוף הבהמה שהזיקה...
To the book