ט. השליחות

השליחות היא התחייבות הדדית בין המשלח והשליח שאינה שונה בדיניה מכל חיוב אחר , ודיניה הם דיני השוכר פועלים לעשות לו מלאכה או השוכר קבלן אומן שיעשה לו מלאכה . המיוחד בשליחות שאינה כבעלי מלאכה שנתחייבו לעשות מלאכה לבעל הבית הוא , שבעל מלאכה מתחייב לבעל הבית לעשות בשבילו דבר בכוח זרועו או בזריזות ידיו או בידיעותיו ובמומחיותו באומנות או בחכמתו , והוא מתחייב להשתמש בכוחותיו אלה בשביל בעל הבית , ואין הוא שליחו של בעל הבית ואין כאן שליחות , ואילו בשליחות מתחייב השליח למשלח לעשות בשבילו דבר בגמירת דעתו , והוא מתחייב להשתמש בגמירת דעתו בשביל בעל הבית , לזכות או להתחייב בשבילו מאדם אחר או נגד אדם אחר . במקום שימוש בידיו או בלמדנותו לטובת בעל הבית , השליח משתמש בגמירת דעתו בשביל המשלח לזכות או לחובה . אץ ההבדל בין שליח לבעל מלאכה אלא בשימוש בגמירת הדעת בלבד . זה מתחייב ליתן לבעל הבית את ידיעותיו וכוחו ולפיכך אינו שליח , וזה מתחייב ליתן לבעל הבית את גמירת דעתו ולפיכך הוא שליח . אבל שניהם שווים בחיובם להשתמש בכוחם בשביל בעל הבית ובמקומו . ורק כל מי שמתנה עם חברו שיגמור דעתו במקומו כנגד אדם אחר שסכה ל...  To the book