שלושה עניינים יש בקניין שיש בו איסור , בכולו או במקצתו . האחד , שגמרו המשתתפים בקניין בדעתם מעשה שיש בו איסור , אלא שעדיין לא נעשה ורק גמרו בדעתם לעשותו . המעשה ייעשה בעתיד ויהא אסור בשעה שייעשה , אבל בשעת הקניין עדיין אין איסור , ועניין זה הוא "המתנה על מה שכתוב בתורה" שנתבאר בסעיף הקודם . השני , מעשה שכבר נעשה באיסור , ויש לבאר מה דינו של המעשה לאחר שנעשה האיסור ומה דינן של תוצאות האיסור , ועניין זה הוא המחלוקת בין אביי לרבא במסכת תמורה ( ד ע"ב . ( לדעת אביי , כל דבר שאסרה התורה לעשות , מה שנעשה עשוי וקיים , אבל העושה נענש על המעשה ולוקה . ואילו לדעת רבא , אין המעשה האסור מועיל והוא בטל , ואף על פי כן לוקה העושה על עצם העשייה . העניין השלישי במעשה שיש בו איסור הוא "מצווה הבאה , "בעבירה והוא נוגע בדברים של עשיית מצווה , שהם דברים שבין אדם למקום , ולא רק בדברים שבין אדם לחברו כשני העניינים הראשונים . כל שלושת העניינים דנים במעשה בלבד ולא בעונשו של העושה , שהוא נידון לפי הכללים של דיני העונשים , שיתבארו למטה בפרק השישי . כבר נתבאר בסעיף הקודם , שהטעם שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ,...
To the book