|
|
בכל גמירת דעת לכל קניין או חיוב שאדם עושה , הוא מתנה מספר רב של תנאים , מקצתם במפורש ורובם לפי אומדן גמירת דעתו לאותם התנאים שרוב בני אדם דעתם עליהם בקניין כזה באותו מקום ובאותו זמן . הלשון "תנאי" בתלמוד מכוון לשני מינים שונים של תנאי , בין תנאים מפורשים על ידי הגומרים דעתם ובין תנאים שאומרים אותם לפי דעת רוב בני אדם . המין האחד הוא תנאי שאדם מתנה שהקניין שהוא עושה , ההקנאה או ההתחייבות , יתקיים רק אם יתקיים התנאי , ואם לא יתקיים התנאי יתבטל המעשה מעיקרו . נמצא , שהקניין תלוי בתנאי והתנאי יכול לבטל את הקניין . כגון , האומר לאשתו : הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתיים זוז , ואם לא תתני לי לא יהא גט ( קידושין סא ע"א . ( אבל תנאי זה צריך להיות דבר שיש ספק בדעתם של המתנים אם יתקיים , ואם ברי להם שיתקיים , אין זה תנאי . כגון , השוכר בית בניסן על מנת שהשכירות תתחיל באלול , אין כאן תנאי , לפי שברי שחודש אלול יבוא . וכן השוכר בית על מנת שהשכירות תיגמר לאחר שלושים יום , ברי שיעברו שלושים יום ואין כאן תנאי . אבל השוכר בית על מנת שישא אשה , הרי זה תנאי שהשכירות תלויה בו , לפי שאפשר שלא ישא אשה . המ...
To the book |
|
|