צפניה, ס' צפניה.

- ס' צפניה הוא התשיעי במניין ספרי תרי עשר הן לפי נוסח המסורה והן לפי השבעים . סדר זה מלמד על השקפת העורכים לגבי זמנו של הנביא . נא ] הנביא וזמנו - . הכותרת מעידה על צפניה שהוא בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה ( א'א . ( וייחוס מפורט כזה של שמות אבותיו של נביא הוא יחיד כמקרא , והביא לידי השערה' כי כוונת הכותרת להורות על ייחוסו של צפניה על חזקיהו מל ך יהודה ( אבל אפשר שבעל הכותרת עצמו לא ידע , אם חזקיה , מאבות אבותיו של צפניה , הוא חזקיהו המלך , ומשום כך מסר ייחוס זה אך לא פירש כי הכוונה לחזקיהו המלך , כפי המתבקש מאליו אילו ידע כי כן הוא . ( מכל מקום , סברות אלו אינן יוצאות מגדר השערה . וייזר טען , שפירוט זה של ייחוסו של צפניה בא להבהיר כי כושי אבי צפניה היה מזרע ישראל . נראה כי צפניה הכיר היטב את ירושלים על רבעיה השונים ( א'י יא ) ועיקר דבריו מופנים אל ירושלים שהוא מתארה בפירוט ואל יושביה ( א , ד , י , יא \ ב ; ג'א ד'יד'טז , ( ומזה ניתן להסיק שצפניה היה בן ירושלים . הכותרת לספר קובעת , כי צפניה ניבא כימי יאשיהו בן אמון ( ע"ע ) ורוב הפרשנים מקבלים קביעת זמן זו , אכל נחלקו בשאלה אם ניבא ...  To the book