צפניה, צפניהו.

— א < בן כושי , הנביא ; וע"ע צפניה , ס' צפניה . — כ ) בן מעשיה הכהן . צפניה היה אחד השליחים ששלח צדקיהו פעמיים אל ירמיהו לדרוש בעדו את ה' בשעה שנלחם נבוכדנאצר על ירושלים ( ירי כא , א ; לז'ג . ( שמעיהו הנחלמי שלח מבבל ספרים אל צפניה ואל יתר הכהנים בדבר נבואותיו של ירמיהו על החורבן . מהדברים הכתובים בספר שקרא צפניה באזני ירמיהו עולה שצפניה היה פקיד ממונה בכית המקדש על הסדר ( שם כט , כה כט - . ( ג ) כהן המשנה . נבוזראדן הגלה אותו מירושלים אחר חורבנה , והוא הומת כרבלה בפקודת נבוכדראצר ( מל"ב כה'יח כ ; ירי נב'כד כז - . ( ד ) אביו של עזריה מבני הקהתי שנמנו ביחס של שמואל הנביא בדה"א הכא - . ה ) אביו של יאשיה משכי הגולה שזכריה נצטווה לקחת מהם כסף וזהב ולעשות עטרות ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ( זכי ו' י — . ( ו ) בהמשך נאמר שהעטרות תהיינה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה בהיכל הי ( פסי יד . ( על השאלה אם חן הוא יאשיהו , ומכאן אם צפניה ה זהה עם צפניה ו ע"ע חלם בדוחק-, אפשר לפרש כי יאשיהו וחן אחים היו .  To the book