— כבמי טו'לז מא , נצטוו בני ישראל לעשות להם ציצית על כנפי כגדיהמ ולתת על ציצית הכנף פתיל תכלת . בדבי ככ'יב' נאמר : גדילים תעשה ל ך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה ( וע"ע גדל' גדילים . ( משמעות המלים ציצית וגדיל — מקלעת של חוטים שזורים לנוי ולקישוט . כיוצא בזה מצינו בתיאור של עיטורים בצורת פטורי ציצים על קירות בית המקדש ( מל"א ו , יח , כט'לב , לה ) ושל גדילים מעשה שרשרות על ראשי העמודים , יכין ובועז ( מל"א ז'יז . ( המלה ציצית מקבילה לאכדית , sisitu חל ק מנול אורגים שטיבו המדויק לא נתברר . המלה ציצית מופיעה גס בזיקה לשער הראש שמטבעו הוא מסתלסל ( יחי ח'ג ' ( וזוהי הוראת המלה הסורית ציציתא . מתוך ציורים , פסלים ותבליטים מן המזרח הקדמון למדים אנו שמלכים ואצילים נהגו לקשט את שולי בגדיהם בגדילים ופתילים מסוגים שונים . יש שהגדילים הקיפו את הבגד סביב סביב' ( עי' כרך ב , טור ' ( 439 ויש שהגדילים היו בקצות הבגד בלבד . המצוה לתת פתיל תכלת על ציצית הכנף' הוראתה כנראה להוסיף פתילים בודדים של תכלת בין הגדילים ; וע"ע תכלת . לפי שבמזרח הקדמון מתוארים דרך כלל בני אצולה כמי שציציות בבגדיהם , שמא יש לשער ...
To the book