פתן.

— נחש . בלשון שירה בלבד' מקביליו נחש ( תה' נח' ה ' ( צפעוני ( יש' יא'ח ' ( אפעה ( איוב כ'טז ' ( תנין ( דבי לב'לג ; תהי צא'יג ' ( ושחל ( תה' צא'יג . ( בארמית פתנא' באוגריתית בתנ' ובאכדית . bashmu מסתבר אפוא ששורשה הפרוטו שמי של התיבה הוא ב ; פתנ' ולפיכך היתה צריכה להיות בעברית הצורה פשן או * בשן' ואמנם יש המפרשים בשן כתהי סח'כג כלשון פתן . הצורה העברית פתן מוקשה ואין להסבירה כשאולה מהארמית' כי תי פרוטו שמית לא הפכה בארמית ל ת אלא בימי בית שני בלבד . הפתן ארסי ( דבי לב'לג ; תהי נח'ה ; איוב כ'טז ' ( והוא סמל לרשע ( תה' נח'ה ; צא'יג . ( ראש פתנים ( וכן מרורת פתנים ) הוא סמל לפורענות הצפויה מן הרשע ( דב' לב'לג ) ולפעמים אף לפורענות הפוקדת את הרשע ( איוב כ'יד'טז . ( והשווה את נבואת ישעיהו שבאחרית הימים יחדל הפתן להיות מסוכן ( יש' יא'ח . ( מתוכן הנבואה' החוזה שינוי בסדר העולם הקיים והמזכירה את חור הפתן' למדים אנו שהמדובר בנחש כפשוטו . אבל במקום שיש תקבולת אל התנין מתלווה לשם פתן זכר של מסורות על מפלצת אגדית' והשווה באוגריתית את הלשונות כתנ ברח נחש בריח ( ע"ע ) ובתנ עקלתנ נחש עקלתון ( ע"ע...  To the book