פרשגן, פתשגן.

— הצורה פרשגן באה ארבע פעמים בסי עזרא , פעם אחת בחלקיו העברים ( ז'יא ) ושלוש פעמים בארמיים ( ד'יא'כג ; ה'ו . ( הצורה פתשגן באה רק במגילת אסתר ( ג'יד ; ד , ח ; ח'יג . ( תהיה אשר תהיה המשמעות המדויקת של התחילית המשתנה של אותה מלה שאולה מפרסיח עתיקה ובינונית , יש לתלות בתפוצה במקרא של שתי הצורות , את העובדה שבמסורת כתכי היד של התרגומים הארמיים כימי הביניים , ובעברית שלאחר המקרא לא ראו בשתי הצורות אלא חילופי כתיב של אותה המלה . אבל בארמית מצויה המלה פתשגן רק בחילוף של פרשגן בכתבי יד מימי הביניים של התרגומים הארמיים . הניבים הארמיים האחרים ששאלו מלה פרסית זו מכירים רק את הצורה פרשגן ( סורית : פרקוגנא ; מנדעית : פארשיגנא וגם פארשיכנא . ( הצורה השמית פתשגן מצויה אפוא רק במגילת אסתר ; ולפי שהצורה פת מצויה במלים שאולות מפרסית ( השווה פתגם , פתבג ) יותר מן הצורה עם התחילית פר ' אפשר שמחבר המגילה שינה את הצורה פרשגן לצורה שנראתה לו פרסית יותר : פתשגן . משמעות המלה פרשגן , םתשגן , היא : העתק , הכפלה , וכוי . ומשמעות זו מוכחת היטב מן התרגומים העתיקים . כך מתרגמים השבעים את פתשגן באסי ד , ח : , a...  To the book