פי־החירת.

- אחת מתחנות בני ישראל בצאתם ממצרים' בין מגדול ( ע"ע ) ובעל צפון ( ,-ע"ע שמי יד'ב'ט ; במי לג'ז ח . ( השבעים לשמי יד'ט תרגמו : , d 7 tevavxi xfjq inavXeaK , המשקף נוסח כגון החצרות' ובבמי לג'ז' תרגמו : , ini aiona 'EipcoS ומכאן שהבינו פי מלשון פה . אף שפי החירות שכנה בסמוך לבעל צפון ( ע"ע ) אין שום אפשרות לקבוע את מקומה . גם לא הוברר איזה שם מצרי משתקף בצירוף פי החירת . אין ספק שהכוונה לשם גיאוגרפי המורכב מן היסוד המצרי פ ( ר ) = בית ( מקדש ' ( דוגמת השמות פיתום' פי בסת . בשעתו ביקש נביל לזהות את םי החירת עם פ ( ר ) קרחת שהוזכרה באסטילה של תלמי פילדלפוס מתל מסחיוטה . ולדעתו הכוונה לסיראפיאום שלרגלי ג'בל מרים . ברם שם זה לא נמצא בשום תעודה קדומה . אולברייט סבר שפי החירת משקף את השם המצרי פ ( ר ) חרת' היינו : בית חרת ( אלה שמית שנעבדה במצרים ' ( והציע לקבוע את פ ( ר ) חרת בסביבות אל קנטרה . אולברייט קיבל את דעתו של האופט' שהשם פי החירת נתפרש כשם עברי בדרך של אטימולוגיה עממית' פי התעלות ( אוגריתית חרת' אכדית , khiritu תעלה . ( לדעת גרדינר אין פי החירת אלא שיבוש של פ ( ר 'חתחר- ( היינו :...  To the book