פוך.

— א . משחה לאיפור העפעפים ( מל"ב ט , ל ; ירי ד'ל ' ( שצבעה שחור . הפעולה של שימת ( קריעת ) העיניים בפוך מבוטאת גם על-ידי הפועל כחל ( יחי כג'מ , ( המתקשר אל בבלית מאוחרת ; gukhiu סורית כ ( ו ) חלא ; לשון חז"ל כ 0 ) חל : ערבית , S ** f וכוי . למלה פוך אין מקבילות בשפות השמיות . הבבלים קראו למשחת העיניים מזרניך בשמות , lera 'shipu אך אותם שמות שימשו לפי תומפםון גם לשתי צורות של ארסין גפריתי ' שהן חומרי צביעה באדום זוהר ( realgar , sandaraca ) ובצבע זהב זוהר . ( orpiment ) גוש מן האחרון נמצא בחפירות זנג'ירלי . הכוחל הערבי הוא תרכובת של אנטימון . משחות לאיפור העיניים שנמצאו בחפירות במצרים' העלו הרכבים כימיים שונים מכל וכל ( לוקאס . ( לדעת תומפסון היה הכוחל של הבבלים מורכב מזרניך טבעי ' שהוא חומר לבן המשחיר כשהוא נחשף לאוויר . לזיהויו של הפוך עם הזרניך דווקא יש סמך באמור בבבלי שבת קט , ע"א < שהפוך פוסק את הדמעה ומרבה את שער העפעפיים . את הפוך החזיקו בקצה של קרן של בעל חיים והוא קרן הפוך . ב . חומר שהוזכר בקשר לבניה : בישי נד \ א : הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים ; ובדה"א כט'כ : אבנ...  To the book