ערירי.

— השם ערירי מתפרש דרך כלל על חסרון בנים . גזרונו המקובל הוא מן השורש ערר' הקרוב לענין גילוי וערטול' אך יש שגזרו אותו משרשים אחרים . מנחם חיבר אותו לאמור במל' ב'יב : יכרת הי לאיש אשר יעשנה ער ועונה וגוי ופירשו מלשון יורש על דרך השלילה' ' היינו : בלא יורש . רש"י ואחרים קישרו אותו ללשון ערו ערו ( תה' קלז'ז ) כלומר' לשון חורבן . רמב"ן - לשון ערער , בודד . ארליך סובר' שהוא מקביל לשם hj ^ במובן היה לחרפה' והוא נחלת מי שאין לו בנים והשווה בר' ל'כג . אבל נראה הפירוש המקובל' ולשון ערירי בא לציין דרך ציור את עירומו של האיש מבנים' רכך הבין לשון זה גם בעל המגילה החיצונית לבראשית ( דף 'XXII שוי ( 33—32 המתרגם בברי טו'ב : ואני הול ך ערירי ' ואנא כדי אמות ערטלי . בברי טו'ב מתפרש ערירי מתוך האמור כפסי ג : הן לי לא נתתה זרע ; היינו ערירי הוא מי שלא נתברך בבנים . בדין שוכב עם דודתו ( ויי כ'כ ) נאמר על שניהם : ערירים ימותו ( בשומרוני : יומתו ' ( ובדומה נאמר על שוכב עם אשת אחיו : ערירים יהיו ( שם' כא . ( השבעים גורסים בשני הכתובים : ערירים ימותו . במדרש הפרידו בין שני הצירופים . ערירים  To the book