עם.

- וא ] השם עם' המצוי ברוב הלשונות השמיות' בא בכמה וכמה גוני הוראה : מהם המציינים זיקת משפחה' מהם המציינים קיבוץ בני-אדם שהוא חטיבה לעצמה , ומהם המציינים קהל אנשים , ואף המון . ההוראה של people 'nation לגוניה' היא הרווחת בלשון המקרא : בין כלאום ממוצא אתני משותף' ועתים אף שבט ( בר' מח'יט ; שופ' ה'יח ;( בין כעם של ארץ או של חבל ארץ כגון בניב עמי הארצות ( וע"ע עם הארץ , ( ובין כ"העם" שמהם מתייחדים בעלי שררה ומעמד' כגון מל ך ( מל"א כב'ד ; מל"ב יא'יז ' ( או שרים ( ירי כו'טז ' ( או כהנים ( שמ' יט'כד ; הו' ד'ט . ( בגדר זה משמש לשון עם בכתובות פיניקיות' בכתובת מישע , בחוזה הארמי מספירה , בארמית מקראית' בפפירוסים מיב' בתעודות נבטיות ועוד . בהוראה של people 'nation משמשים במקרא אף גוי ולאום . לאם בא בהוראה זו בכתבי אוגרית . במקרא בא לאום בכתובים ארכאיים ושיריים' היינו בברכות לאבות ( בר' כה' בג ; כז'כט ' ( במזמורי תהלים ובנבואה , על פי רוב בצורת הרבים ובתקבולת אל עמים , גויים או ארץ . יש המבקשים ( רוסט' ספייזר ) להבחין בשימוש המקראי של עם וגוי גוני משמעות אלו : גוי עניינו תושבי ממלכה או חבל ארץ (...  To the book