נשך ותרבית.

— איסור לקיחת נשך ותרבית בא בתורה בספר הברית : אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' לא תהיה לו כנושה' לא תשימון עליו נשך ( שמי כב'כד . ( אותו האיסור נשנה אגב הזכרת הגר ובתוספת דין מלווה צורכי אוכל נפש בסי ויקרא : וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך' והחזקת בו' גר ותושב וחי עמך . אל תקח מאתו נשך ותרבית' ויראת מאלהיך' וחי אחיך עמך . את כספך לא תתן לו בנשך' ובמרבית לא תתן אכלך ( וי' כה'לה לז . ( האיסור משולש בסי דברים המקפיד להוסיף לדין מלווה כסף ואוכל את דין מלווה כל דבר , ואף מפרש את ההיתר לקחת נשך מן הנכרי ' היתר הנשמע מכלל שאר הדינים : לא תשיך לאחיך נשך כסף , נשך אכל' נשך כל דבר אשר ישך . לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך' למען יברכך הי אלהיך וגו' ( דבי כג'כ'כא . ( גם דברי המוסר שבספרות החכמה משננים אותו עקרון : מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו ( משי כח'ח . ( ביחי ככ'יב' הוזכרו בין הרשעים העושק והלוקח נשך ותרבית יחד עם הלוקח שוחד למען שפוך דם נקי . ובתיאור דמות הצדיק בתה' טו' ה' נאמר : כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח . מכלל הכתובים שנזכרו בהם נשך ותרבית או מרבית ניכר שלשונות אלו מורות על תוספת...  To the book