נקמה.

- ח שימושיהם והוראותיהם של לשונות הנקמה - . מושג הנקמה במשמעו הרחב' כלומר תשלום רעה תחת רעה' בא לידי ביטוי במקרא בשלוש קבוצות של לשונות : א ) מלים הנגזרות מן השורש נקם' והן הפועל נקם והשמות נקם ונקמה ; כ ) לשונות של גמול ושילום' שנסמכו ללשונות של נקמה ( ירי נא'ו ; ועוד ;( ג ) ניבים המורכבים עם המלה דם' כגון : וימת בדם עשהאל ( שמ"ב נ'כז ;( והשיב הי את דמו על ראשו ( מל"א ב'לב ; וכמותם רבים . ( סמיכותם של לשונות אלו ללשונות של נקמה מתבררת מהשוואתם של הניבים : אין לו דמים — דמים לו ( שמי כב' א ב ' ( עם הניבים : נקום ינקם — לא ילןם ( שמי כא'כ'כא , ( שכוונתם לעניין אחד . הניבים המורכבים עם המלה דם עניינם מעשה הנקמה הבא כתגובה על רצח ; מעשה כזה אין בו רק סילוק של חשבון בין הנוקם והרוצח' אלא גם קיום החוק : שופך דם האדם כאדם דמו ישפך ( ברי ט'ה ו ' ( שהוא עקרון אובייקטיבי ואינו מותנה ביחסים שבין הנוקם והרוצח . אין הבדלה חריפה במקרא בין השורש נקם לבין הלשונות הדומים לו בהוראתם . עם זאת מצוי השורש נקם בשימושים מיוחדים' שבהם אין הוא ניתן להחלפה בלשונות הנרדפים לו . בשימושים אלה מורגש גוון מיוחד בהד...  To the book