נס, נסים.

— הנס הוא מאורע מפתיע' שאין המאמין יכול להסבירו אלא בהתערבותו של האל במישרין בהשתלשלותם המצופה והרגילה של מאורעות טבעיים ואנושיים ; סימן אפייני ' אך לא הכרחי ' לנס היא הפרה של חוקי הטבע . זוהי הוראת המלה נס בלשון התנאים ובלשוננו ; ואילו במקרא משמשת המלה נס במשמעות : דגל ( יש' לג'כג ; יח' כז'ז ' ( אות צבאי ( יש' סב'י ; יר' ד'כא ; נ'ב ; נא'יב'כז ; וע"ע אות ' ( אות שמציבים בשעת סכנה ( במ' כא'ח'ט ; יש' לג'ב . ( כיון שנסים רבים מכונים אותות ( עי' לקמן ) אפשר שאף במלה נם חלה התפתחות סימנטית מן ההוראה של סימן ( sign ) להוראה של פלא . ( miracle ) אבל אין בידנו לעקוב אחרי התפתחות סימנטית משוערת זו . להלן תידון דווקה השאלה של יחס המקרא למושג המוגדר במלה נם בלשוננו' שכן מסופרים במקרא מעשים רבים שהם בגדר נס' אבל מונח קבוע לציון המושג נס נעדר ממנו . לפיכך יקבל בהכרח כל דיון בנסים שבמקרא אופי של בדיקת המקרא על פי מערכת מושגים הזרה לו . אמנם דברים אלה אינם אמורים בסוג מיוחד של נסים המכונים אותות ומופתים . המלים אות ומופת ( וכן בריבוי : אותות ומופתים ) משמשות גם צירוף קבוע' שבו אות אמורה תמיד בראשונה ...  To the book