נכר, נכרי, נכריה.

-השם נכרי מציין במקרא אדם שלא מבני ישראל' והוא נרדף לשם זר ומקביל לו ( עוי יא ; תהי סט'ט ; איוב יט'טו ; משי כ'טז ; כז'ב'יג ; איכה ה'ב ' ( וכך השם נכריה ( משי ב'טז ; ה'כ ; ז'ה ;( ומכאן אף השם המופשט בכר ( תהי פא'י . לאי יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר . ( נכרי ' כמו זר' הוא לא בן אומה אחרת בלבד אלא גם בן שבט אחר ובן משפחה אחרת . לצד הנכרי הבא מארץ רחוקה ( דבי כט'כא ; מלייא ח'מא ) מצוי גם נכרי ( אמנם בהקשר שירי ) שאיבו בן המשפחה ( תהי סט' ט ; איוב יט'טו . ( אבל דרך כלל הנכרי הוא אדם מעם זר או מארץ זרה המזדמן לארץ לרגל עסקיו או לרגל שליחות מדיבית וצבאית ( השווה שמ"ב טו'יט ' ( בניגוד לגר היושב בה . הנכרי מוזכר לעתים בזיקה למקח וממכר ולעסקי כספים' כגון מכירת נבלה ( דבי יד'כא ' ( שמיטת חובות ( שם טו'ג ' ( נשך ( שם כג'כא ) וערבויות ( מש' כ'טז ; כז'יג . ( אפשר שבעיקר נזדמן לארץ לרגל מסחרו' וע"ע כנען במקרא' נד . [ גם בימי נחמיה מצינו את הצורים יושבים בירושלים ועוסקים ביבוא דגים ובסחר אחר ( נחמי יג'טז . ( יש סבורים ' ( Bostrom , Hejcl ) שהמלווה המקצועי בישראל היה הנכרי ' ועל רקע זה מובנים היטכ...  To the book