נחת.

- א ) בן רעואל , אחד מאלופי אדום ( ברי לו'יג'יז ; דה"א א'לז - . ( ב ) לוי מאבות אבותיו של שמואל ' הנביא ( שם ו'יא . ( אכל ברשימת היחס של הימן ( ע"ע ) שבדה"א ו'יח כג' בא במקום נחת השם תודו ( פס' יט ) הזהה עם תחו שבשמ"א א 'א . — ג ) אחד מפקידי כונניהו הממונה על לשכות בית המקדש בימי חזקיהו ( דה"ב לא'יג . ( נות מפרש את השם על פי הערבית — טהור' זך . קהלר ^ מציע לפרשו מלשון מנוחה ושקט . B . MORITZ , ZAW 44 ( I 926 ) , 86 ; N 0 IH , 1 PN , 228 ; KOEHLER , Lexicon , 611 מי  To the book