נחש.

— ( באוגריתית נחש' בערבית Vrm f vtr \ השייך לסדרת Ophidia המכונה בשירת המקרא גם פתן ( וכן בסורית פתנא , אך באוגריתית בתנ' באכדית bashmu ועוד נקרא הנחש לפרקים תנין ( ע"ע . ( כמינים מיוחדים של נחשים נזכרים במקרא אפעה ( ע"ע ' ( צפע או צפעוני ( ע"ע ' ( שרף ( ע"ע ) ושפיפון ( ע"ע . ( ויש החושבים לנחש גם את העכביש ( ע"ע ) והקפוז ( ע"ע . ( הנחשים הם חסרי גפיים' והם חסרים גם את חגורת הגפים ואת עצמות החזה . רק במשפחת Boidae מצויים שרידים של חגורת גפים אחורית . שתי הלסתות התחתונות של הנחשים אינן מאוחות אלא קשורות בגיד גמיש . המיפרוק' צורות החיבור של הלסתות התחתונות וחסרון עצמות החזה מקילים על הנחש בבליעת הטרף בשלמותו . בכמה משפחות של נחשים התפתחו בלוטות הרוק לבלוטות ארס . כן התפתחו שיניים המאפשרות את החדרת הארס לגוף הטרף . שיני הארס מחוברות בחזקה אל הלסת העליונה ; הן חלולות וסמוך לקציהן נמצא הפתח להפרשת הארס . דרכי החיים של הנחש משתקפים במקרא מבחינות שונות . הנחש מתרבה מביצים ( יש' נט'ה ' ( חי במאורות ובחורי אדמה ( יש' יא'ח ' ( עשוי להסתתר בגדרות ( עמ' ה'יט ; קהי י ' ח ) ומשמיע קול לחש בשעת זחילת...  To the book