נדבה.

— מתנה שניתנת להי מתוך החלטה עצמית' מבלי שהנותן מצווה עליה מלכתחילה ואף מבלי שנתחייב עליה מראש' קרויה נדבה . העדר ההתחייבות המוקדמת הוא המבדיל את הנדבה מן הנדר' ובמיוחד מן הסוג של נדר מתנה ; נדר אסר חסר בעיקרו גם את התכונה של מתנה , וע"ע נדר נא . [ במקרא בא השם נדכה על מתנות להי בלבד' אף שביסודו אפשר שאין הוא קשור לעניינים שבקדושה דווקא . לפי תפיסת חז"ל נחשבת הנדכה כצורה של נדר , שבה הנודר מייחד מראש את המתנה שהוא מתחייב להביא לה' ולפיכך איבו חייב באחריותה ( קינים א'א , ר"ה ר' ע"א ; מג' ח' ע"א ועוד ; והשווה רמכ"ם' הלכות נדרים א'ב . ( בתקופת המקרא אין הנדבה נחשבת ככלולה בנדר' אלא שהיא קרובה לו באפייה וההבדל שביניהם יכול להיטשטש ; וראה להלן . הנדבה הרגילה נעשית קרבן עולה או זבח שלמים , והיא דומה לנדר המתנה הרגיל , שגם הוא אינו אלא קרבן באחת משתי הדרכים האלה . שלמים של נדר או נדבה נאכלים לשני ימים' ובזה שונים שניהם משלמי תודה הנאכלים ליום אחד ( וי' ז'טו יח ; השווה יט'ה ח [ בדיבור על זבח שלמים מתכוון כאן הכתוב לשלמי נדר ונדבה כאחד ;! ככ'כט ל . ( הנדבה' כמו הנדר , צריכה להיעשות באחד מבתי המ...  To the book