נגיד.

- הלשון נגיד בא במקרא ככינוי או כתואר למלך , לשרים ולנכבדים' וכן לפקידים או לממונים בדרגות שונות של חשיבות . גזרונו של השם נגיד אינו מחוור : בדרך כלל מסמיכים אותו למלת היחס נגד ; ולפי זה פירוש נגיד מי שעומד ממול או מי שעומד בראש . אין כל יסוד להשערה שנאמרה לאחרונה' הכורכת נגיד עם נוקד ( י . גליק . ( תיבה זו באה לפי קריאתו של פיטצמייאר' בכתובת ספירה : חד מן נגדי ( שוי ' ( 10 והוראתו שם מפקד או ממונה . א ) הכינוי נגיד בא ביעודי המלכות לשאול ולדויד' ואף לירבעם ולבעשא . על שאול נאמר בדבר ה' לשמואל : ומשחתו לנגיד על עמי ישראל ( שמ"א ט'טז ; וכיוצא כזה שם' י ' א . ( על דויד נאמר : ל ך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל ( שמ"ב ה'ב ; וכיוצא בזה שמ"א כה'ל ; שמ"ב ו'כא ; ז'ח ; ועור . ( על ירבעם באמר בנבואת אחיה השילוני : יען אשר הרימותיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל ( מל"א יד'ז . ( וכיוצא בזה בדברי הנביא יהוא בן חנני על בעשא ( מל"א טז'ב . ( אלט' נות' סוגין ואחרים ביקשו' על סמך כתובים אלו' לקשור את המושג נגיד עם דמות המנהיג הכאריםמאטי מן התקופה שלפני המלוכה' ואף אמרו שמושג זה קשו...  To the book