נביא, נביא שקר.

- נא ] המושג ומהותו . - במקרא אין משתמשים בכינוי נביאי שקר או נביא שקר . צירוף זה מופיע לראשונה במשנה ( סנה' א'ה ; יא'א'ה ' ( וניתן לשער כי הוא מאוחר . במקרא מצוי פעם אחת הצירוף הקרוב לו : הנביאים נבאי השקר ( יר' כג'כו . ( בספרות היהודית ההליניסטית ובספרות הנוצרית מימי בית שני רווח המונח <; ף : וןו > ן 0 < ק 1 ז 60 ט / £ ן \ המקביל לצירוף העברי נביא שקר ( תרגום השבעים לירי ו \ ג ; כג'יא'טז'כה ; כו'לב ועוד ; יוסף בן מתתיהו קדמי ח'ט'א ; מלחי ו'ה'ב ; ועוד ; מתי ז'טו ; מעשי השליחים יג'ו . ( סופרי המקרא טוענים כי נביאים אלה לא נשלחו מאת אלהים ( יר' יד'יד'טו ; כט'כג ' ( כי נבואותיהם בדויות מלבם ( יר' כג'כה ; יחי יג'ב'יז ) או מתוך "רוחם" ( יחי יג'ג ) וכי " רוח שקר" הוליכתם שולל ( מל"א כב'כב . ( יש גם האשמות מדויקות יותר לגבי מעשיהם ודבריהם : הם משתכרים ( ישי כח'ז ' ( רודפים בצע ( מיי ג'ה'יאא עושקים וגוזלים ( יחי כב' כה'כט ' ( שופכים דם נקי ( איכה ד'יג ' ( מנאפים ( יר' כג'יד ; כט'כג ) ונכאים בבעל ( ירי ) . ra הם מתעים את העם ( מיי ג'ה ) בהבטחות שלום שאין להן שחר ( יר' ו , יד ; ח'יא ; כג'טז . (...  To the book