מתג, געיה, מאריך.

-סימן מסימני הטעמים הטברניים . צורתו קו מאונך קצר' המסומן בצד התנועה שמתחת לאות . הוא בא' כנראה' להאט את הקריאה של התנועה שהוא מסומן לידה או להגביה את הקול בקריאתה ( ומכאן שמותיו . ( אינו מצוי בשיטות ההטעמה הבבלית והארץ ישראלית . המתג בא בתיבה אחת או בצירוף של תיבות מוקפות . יש להבחין בין ארבעה סוגי מתג : א . מתג קל' הבא בהברה פתוחה שהיא שלישית להברת הטעם או בהברה שאחריה חטף או בהברה מנוקדת בתנועה גדולה שאחריה שווא' כגון : אנכי , . יעמד' שמעו . רגילים לראות במתג זה מעין טעם משנה של המלה . המתג שלפני שווא משמש גם להבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן . מתג זה מסומן בעקיבות בכתבי יד מאוחרים ובדפוסים' אבל בכתבי יד קדומים הוא מצוי רק בקצת מקומות שראוי שיהיה בהם' ועל פי רוב בתיבה מוטעמת בטעם פשטא או בתיבה מוקפת . מכל מקום' אין שיטה אפילו באותו כתב יד' ואין התאמה בין כתב יד אחד לחברו . מתג זה אינו נזכר במסורה או ב"דקדוקי הטעמים" אלא לעניין ההבחנה בצורות ( כגון בין ; שנו' במתג' משורשי "ישן" ' ובין ישנו בלי מתג' משורש " . ( "שנה המנקדים ראו' כנראה' את כל המקומות שבהם קיימים התנאים למתג זה כראויים לסימ...  To the book