משל.

— בלשון המקרא מציינת המלה משל צורות ספרותיות מסוימות' במיוחד מתחומה של ספרות החכמה . כמה מהן נקראו בעברית שלאחר המקרא גם פתגם ומכתם- לפי המשמעות המאוחרת שנתלתה בשתי מלים אלו ( בלשון המקרא יש להן משמעויות אחרות . ( הצורות הקרויות במקרא משל שונות זו מזו במידה ניכרת' ונחלקו החוקרים כשאלה' מהו הקשר בין צורות אלו ומהי ההוראה העיקרית של משל כלשון המקרא . בעברית שלאחר המקרא משמשת המלה משל ככינוי לכמה צורות מתחום הפואטיקה , כלומר , לסוגים של דיבור מליצי וסגנון נשגב . טיבן של צורות אלו נתברר במחשבה הרפלקטיבית של המערב י והן מצויות במיוחד בספרות הקלאסית . אבל יש להן מקבילות של ממש גם במקרא , אף על פי שסופרי המקרא עצמם עדיין לא השיגו אותן בהכרתם . הדיון במשל עשוי להתחל ק אפוא לשניים : לפי הוראתו המורחבת , כביטוי לצורות של פואטיקה ( להלן , נא ' ([ ולפי ההוראה המיוחדת לו כמקרא' כמושג הקשור בעיקרו בספרות החכמה ( להלן , [ ב . ([ כאן תובלט בעיקר ההוראה השנייה . [ א ] בספרי המקרא מצויות הרבה דוגמות לצורות הבסיסיות של דיבור מליצי , כגון הדימוי ( similitudo ) והמיטפורה . צורות כאלה רווחות בכל לשון ואין ה...  To the book