מרה.

— התחנה הראשונה במסעי בני ישראל במדבר לאחר מעבר ים סוף . לפי במי לג'ח ט' הלכו בני ישראל לאחר מעבר ים סוף דרך שלושת ימים במדבר אתם והגיעו למרה ( והשווה שמי טו'כג ' ( והכוונה כנראה לאותו מדבר שנקרא כשני שמות ( ע"ע אתם . ( לפי הכתוב בשמי טו'כג' לא יכלו בני ישראל לשתות מים ממרה כי מרים הם' על כן קרא שמה מרה . ועוד נאמר על מרה : שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו ( פסי כה . ( חז"ל למדו מפסוק כה' כי עשר מצוות נצטוו כני ישראל במרה' שבע שקיבלו עליהם בני נח והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם ( סנהי נו'ב ; ת"י א לשמי טו'כה ; מכילתא בשלח' פרשה א ועוד ; ויש גם מי שלמדו מכאן מצוות אחרות . ( בסיפור על מרה שני חלקים ברורים . לחלקו הראשון . ( שמי טו'כב כה (! אופי איטיולוגי מובהק . חלקו השני ( פסוקים כה 2 כו ) הוא כנראה שריד של מסורת' שסיפרה באריכות על מתן חוק ומשפט במרה בדומה למסורת מעין זו שהיתה כנראה גם לגבי קדש ( ע"ע ' ( שאולי נקראה משום כך גם עין משפט ( ע"ע . ( מסורות אלה נדחו מפני המסורות על מתן התורה בהר סיני—חורב . מקובל לזהות את מרה עם הנווה של עיךחואךה' בריכת מים מרים כמישור החוף המזרחי של מפר...  To the book