מצור.

- בארבעה כתובים במקרא בא במקום מצרים השם מצור ( מל"ב יט'כד = ישי לז'כה ; ישי יט'ו ; מי' ז' יב . ( בשלושה מהם בא הלשון יאורי מצור : במל"ב יט'כד = יש' לז'כה' בהקשר גיאוגרפי וביש' יט'ו' בנבואה על מצרים . משום כך קשה לבאר את המלה מצור על פי הוראתה המקובלת' כפי שתרגמוה התרגומים העתיקים ופירשוה כל המפרשים עד לרד"ק' שהיה הראשון לפרשה כמצרים . פירוש זה הוא המקובל עתה על רוב החוקרים . מצור שמרה' כנראה' את צורת השם היסודית מצר מתוך השמטת הסיומת הלוקטיבית ים . וכך באכדית 'Mu § ri בארמית ובמינאית מצר' ובערבית ~^ ע ואילו הניקוד של המסורה קשור ' במסורת הפרשנית הקדומה . במי' ז' יב , באה המלה מצור פעמיים : למני אשור וערי ( כנראה צ"ל : ועדי ) מצור' ולמני מצור ועד נהר . גם כאן הוראת המלה מצור היא גיאוגרפית' אלא שנתקשו בפירוש הכתוב משום שמצור = מצרים נזכרת פעמיים . ולכן יש חוקרים ( רובינסון ואחרים ' ( הגורסים בעקבות השבעים במקום : ולמני מצור ועד נהר — ולמני צור ועד נהר' ולשיטתם מציין הכתוב את גבולות השטח שממנו יקובצו נידחי ישראל : אשור בצפון , מצרים בדרום' צור במערב והפרת במזרח . אבל תיקון זה קשה' ומה ג...  To the book