מצה.

- לחם שנאפה קודם שהספיק בצקו להחמיץ ( ע"ע לחם ) קרוי מצה . למלה זו לא נמצא עד עתה גזרון מתאים או דמיון בלשונות אחרות . ביוונית אמנם מצויה המלה 'n « C a אבל פירושה עוגת שעורים ( בניגוד ללחם חיטים' הקרוי , ( apxoq ולאו דווקה לחם שלא החמיץ . ערביי ארץ ישראל נוהגים עד היום הזה לאפות את מקצת לחמם מצה ; ושני מינים הם : ( א ) לחם הנאפה ללא כלי , ברמץ המדורה' והוא לחמם של עוברי אורח' שאין להם שהות להכנת לחם בדרך משוכללת יותר : ( ב ) לחם הנאפה בחפזון לכבוד אורחים' על גבי כלי פשוט ( הנקרא מאגי ; וע"ע לחם . ( הלחם הרגיל נאפה מבצק המוכן מבעוד יום' והוא חמץ . במקרא נזכרו שתי פעמים מצות שנעשו לכבודם של אורחים ( ברי יט'ג ; שמ"א כח'כד . ( ומן הסתם נתכוון המספר למצות גם בסיפור על העוגות שעשתה שרה לכבוד המלאכים שביקרו אצל אברהם ( בר' יח'ו ' ( כפי שמסתבר מן ההקשר .  To the book